שאלה:
אני פרודה כמעט שנה וחצי יש לי ילדה. לפני כחודש הייתי בערב עם חברים ושתיתי אלכוהול ולא הייתי כל כך מודעת למעשים שלי באותו ערב הייתי עם גוי ערבי והיו כל מיני נגיעות. אחרי זה נפגשנו עוד פעם אחת ורק התנקשנו.. אחרי זה ניתקתי קשר.. עכשיו אני מלאת חרטה על העוון שעשיתי, אני לא יודעת מה לעשות זה לא עוזב אותי . איך אני יכולה לכפר על העוון הזה? והאם בכלל אחרי כזה דבר מותר לי לחזור לבעלי? אנחנו מנסים לעשות שלום בית..

תשובה:
שלום וברכה , בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת ובעלך פרודים , בנוגע לדברים הקשים שכתבת , עליך לעשות תשובה על כך ולהקפיד קלה כבחמורה בטהרת המשפחה , העובדה שאת פרודה לא מתירה לך לגעת באף גבר , את עדיין נשואה וחשוב שתדעי ותביני שע"פ חז"ל לכל עבירה שתעשי עם גבר יהיו השלכות לא פשוטות לעתיד. אני לא מוסמך לפסוק בנדון דידן ולכן אעביר את השאלה שלך לדיין בבית הדין הרבני , אבל כפי מיטב ידיעתי והבנתי ולפי הנתונים שהעלית בשאלתך , אינך אסורה לבעלך.

אני רוצה לספר לך מעשייה מתוך ספר המעשיות לרבנו ניסים גאון
מעשה ברבי מאיר שהלך לבית המקדש לרגל, והיה לו אכסנאי אחד, שמו יהודה מטבריא. והיתה לו אשה טובה וצנועה, והיתה מכבדת אותו כהוגן בכל יום ויום יותר מכוחה. והיה חונה בביתם תמיד רבי מאיר בכל שנה ושנה בלכתו לרגל ובשובו.

ותמת אשת יהודה, וישא אשה אחרת. ויקרבו ימי החג, ויצו את אשתו ויאמר לה:
דעי, כי חכם אחד בא לביתי תמיד בלכתו לירושלים ובשובו, כשיבוא דעי איך תכבדי אותו ותעמדי לפניו ותתקני לו מאכל ומשתה, ושמו רבי מאיר. והישמרי מאוד פן תתרשלי במצוותי.
ויבוא רבי מאיר כמנהגו, ויקרא השער, ותצא האשה אליו, ולא הכירה. ויאמר לה: ואיה אשתו? אמרה לו: כבר מתה ונשא אותי. ואם אתה הוא רבי מאיר – בוא ברוך ה' ואל תעמוד בחוץ, כי הוא ציווני לאספך הבית ולכבדך כראוי. ויבוא רבי מאיר וישב עד הערב, ויבוא יהודה ויחבקהו וישקהו, ויאכלו וישתו וישכרו וישכבו במקומם. ותשכב אצלו תחת בעלה, והאיש לא ידע בשכבה ובקומה.

ויהי בבקר ותקם ותקראם ותתן להם מים וירחצו פניהם. ויצא האיש לסחורתו, וישאר רבי מאיר בבית, ותשם לפניו יין ותשקהו, והיתה מצחקת לפניו בכל עת, ולא נשא עינייו אליה. ותוסף ותגע בו ותקרב אליו, ויאמר לה: סורי מעלי ואל תגעי בי! ותאמר לו: מדוע תתרחק ממני ואתה שכבת עמי אמש ועשית רצונך בי. ויאמר לה: אל תכזבי! ותאמר אליו: אמת היה הדבר, וגם ראיתי בגופך אות כך וכך במקום פלוני. ותגד לו סימנין שהיו בגופו.

כשמוע האיש את דבריה נכנס בלבו ספקה והאמין לה, וינס ויצא החוצה נגוע ומוכה לבב ומר נפש. והוא בדרך נבהל בלא דעת, לא היה יודע אנה ילך. וימצאהו כותי אחד בדרך ויאמר לו: מה לך רבי מאיר? ויאמר לו: יצאו עלי ליסטים ויגזלו כל מה שהיה בידי. וילך האיש אל ביתו סר וזעף, ויאמר בלבו: איך עשיתי הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לה', ואיבדתי ממני כל מה שבעולם הבא!

וירא אותו חכם אחד מחבריו, ויאמר לו: מדוע אתה ככה דל וחולה? וישביעהו להגיד לו את האמת, ויספר לו רבי מאיר כל אשר קרהו עם האשה. ויאמר לו החכם: אל תירא! שמא כשהיית ישן ראתה אותך עירום וראתה הסימנין אשר בגופך, כי לא קרבת אליה בדבר עבירה. ויתענה ימים רבים ויתפלל אל ה' לגלות לו סוד זה, ויאמרו לו בחלום הלילה: אל תירא רבי מאיר, כי לא נפל ממך דבר חטט או עוון, והאשה הרעה כיזבה עליך, ולא תפחד כי שכרך הרבה מאוד. ויקץ רבי מאיר שמח וטוב לב, וישב ללכת לרגל, ולא יסף עוד לסור לבית יהודה כל ימיו.  (המעשיה מובאת במדרש עשרת הדיברות דיברה ז')

יש לי כמה אבהרות לגבי הסיפור.
א) לעניו"ד לא מדובר ברבי מאיר התנא הידוע אלא באדם אחר.
ב) לא שייך שרבי מאיר ישתכר שהרי למדנו שלושה הקב"ה שונאן ואחד מהם זה המשתכר.
ג) רבי מאיר מחמיר מאוד בייחוד ומחמיר מאוד בכל קירבה. (כמובא בגמרא בקידושין)

מה למדנו מהסיפור?
עד כמה חמור דינו של המשתכר עד כדי כך שעלול לאבד שכר הרבה כפי שאמר: "ויגזלו ממני את כל מה שבידי" , לא לחינם אמרה הגמרא במסכת פסחים דף קיג. שלושה הקב"ה אוהבן , מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שמעביר על מידותיו. גם במקרה שלך שתית עד שלא היית מודעת למעשיך ולכן חשוב מאוד שתעשי תשובה על מעשיך ותתקני את החטא ע"י תשובה ומעשים טובים ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים בע"ה.

לסיכום: אין ספק שהעוון שעשית הוא עוון חמור , חשוב שתקבלי על עצמך לא לשתות ולא להשתכר , אין זה מכבודה של בת מלך לשתות לשכרה ולהפקיר את עצמה , אני מניח שאת עוברת תקופה לא פשוטה בחייך , אבל שתיית אלכוהול היא בריחה מהמציאות , אני מציע לך להתמודד בצורה נכונה ובוגרת עם המציאות ולהיעזר באנשי מקצוע ולהרבות בתפילה.ברגע שאקבל תשובה מבית הדין אחזור אליך עם התשובה , כרגע תעשי תשובה ותתחזקי תשמשי דוגמא אישית טובה לבת המקסימה שלך ותשאירי לי את שמך שאתפלל להצלחתך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב, חזרתי בתשובה לפני שנה וחצי, כיום אני בת 17 הגעתי לרמה רוחנית מאוד גבוה, כיבוד הורים, סיוע לנזקקים, תפילה, שמירת שבת ופתאום הייתה לי נפילה חזקה מאוד ורק אתמול התעוררתי, הגעתי למצב שרק שמירת שבת נשארה לי. איך אני יכולה לדאוג שאני ילך בדרך ה', ורק יעלה? אני גם בתק' לא טובה, אבי בגד באמי והוא עם נוצריה עכשיו, בנוסף אמא שלי נורא תלותית אלי וקשה לי

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שזה המצב, אני שמח שזכית להגיע לרמה
רוחנית טובה ונורמלי לחלוטין שלפעמים תהיה נפילה , "שבע יפול צדיק וקם"
צר לי לשמוע שרק שבת נשארה לך , אני מקווה מאוד שתחזרי לעצמך, ותלכי
בצניעות, תברכי על המאכלים שה' נותן לך ותמשיכי לכבד את ההורים, בנוגע
לאביך, כואב לי לשמוע שהוא החליט לפגום בקדושתו , כואב לי יותר לשמוע
שאביך בגד באמך וכל המשפחה נהרסה , אני מציע שתלמדי מהצער הנורא
שיש לך ומהיום תעשי כל מה שאת יכולה כדי להיות בת מלך ולזכות לבן מלך
שלא יבגוד בך עם גויה ! כדי לזכות לגבר איכותי עליך להיות איכותית ולא
להיות "חפיפניקית" אין לי ספק שיש לך את הכוחות , אבל אני לא בטוח שיש
לך את הרצון, לפעמים החברה הרעה משפיעה עלינו מאוד , לכן את צריכה.

א. לחפש חברות טובות
ב. לקבוע עיתים לתורה (מדרשה אקסטרנית או שיעורים קבועים)
ג. להתלבש בצניעות
ד. להיות יותר במחיצת אמא (כי אם אבא מתנהג כך הוא ישפיע עליך לרעה)
ה. לכבד את אבא ואמא למרות הכל.

בכל מקרה את בת 17 בעוד מספר שנים תצטרכי לבחור בן זוג לחיים, אם
תמשיכי בדרך טובה תזכי לבן זוג טוב והגון אם תבחרי בדרך של "חיפוף"
תקבלי בחור "חפיפניק" שיחפף באהבתו אליך ובהמשך הדרך יבגוד בך
ח"ו. צפי בקטעים הבאים כדי להבין כמה חשוב שתמסרי נפש ותחזרי לה'
יתברך שאוהב אותך ודואג לך מאוד.

א. בן זוג במראה - מה שאת זה מה שתקבלי
ב. משימה בלתי אפשרית2 - למה כדאי לשמור נגיעה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום.... אז ככה...... אני תמיד חיפשתי אקשנים בכל מקום תמיד הלכתי לרע ולא לטוב למרות שאני לא כזאת תמיד ראיתי את העולם שונה. אני תמיד רואה דברים אחרים שאחרים בטוח לא רואים אני משתגעת כבר אין לי אמונה ניסיתי לשמור שבת והצליח לי אבל לא להרבה זמן כי עד שאני לא רואה בעיניים שלי אני לא מאמינה... נכון יש לי אופי חלש אבל מה אפשר לעשות אני כבר בת 20 עוד מעט ואני אותו דבר אני לא משתנה אבל אני תמיד רק מזיקה לעצמי..... מה לעשות??!

תשובה:

אחותי היקרה, שנינו יודעים שבתוך הלב את יודעת את האמת יותר טוב ממני ,
זה שאת לא שומרת שבת ממש לא קשור לזה שאת לא מאמינה , את מאמינה גדולה, את לא שומרת שבת כי אין לך כח , זה נובע מעצלנות ומחוסר מוטיבציה זה הכל
היצר הרע שלך חזק כי את מאמנת אותו ומאפשרת לו לגדול ולהתחזק בעוונותיך, ואוכיח לך את הדברים מהמילים שלך , אני רוצה להתייחס למילים הבאות שלך:
"עד שאני לא רואה בעיניים אני לא מאמינה" , אם את מאמינה רק למה שראית בעיניך
לפי דבריך , אם אחרי שתתחתני בעלך יבגוד בך עם אשה אחרת ולא תראי זה אומר שהוא לא בגד? 

משל גלי הרדיו.
האם את רואה את גלי הרדיו? אם לא אז איך קולטים רדיו בכל מקום בעולם?
מהיכן הג'י פי אס קולט את המידע שלו? מהלוויין , האם את רואה את הלוויין?

משל הכסא והנגר.
יותר מזה אשאל אותך , האם כשאת יושבת על כסא את צריכה לראות את הנגר שייצר את הכסא כדי להאמין שנגר יצר אותו? וודאי שלא נכון? כי ברור לך שמישהו יצר אותו
אז את כל העולם הזה שאת רואה , לא יצר מישהו? איך אפשר לא להאמין בא-לוהים?

למה לרופא את כן שומעת ולרב את לא שומעת?
למה אם רופא אומר לך לא להתקרב לחולה כי יש לו חיידקים אז את שומעת לו
וכשהרב אומר לך לא להתקרב לרשעים שעושים חילול ה' כי הם ידביקו אותך בחטאים את לא שומעת? למה? כי כאן את מרגישה את החולי וכאן את לא מרגישה? אז אני מודיע לך שכשאת מסתובבת עם אנשים שעושים חילול ה' כל רגע נתון את נדבקת !
מי אמר שרק וירוסים קטלניים הורגים את הגוף? מה עם הנפש? לזה לא צריך לדאוג?
אם את חושבת שמי שמדבר וזז בבית שלך זו את , יש לך טעות , הנשמה שלך זזה , כי הגוף הוא כלום , עובדה שבמוות הגוף נשאר כפי שהוא ואינו מסוגל לזוז ! איך את מאמינה בנשמה אם מעולם לא ראית אותה????

את יכולה לבחור במה שאת רוצה , המפסידה הישירה היחידה היא את ! בלי קדושה , אין שום זוגיות שתחזיק מעמד , אם את רוצה בית של תורה , בית עם שלום בית וקדושה , את צריכה לשמור תורה ומצוות במקום לבזבז זמן ולמצוא לעצמך כל מיני תירוצים דחוקים להתיר לעצמך לחלל שבת שעליה כתוב בתורה: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" איך את יכולה להכחיש את דבר ה'? וכי מפקפקת את בתנ"ך? חלילה ! את יהודיה כשרה וה' אוהב אותך , עם ישראל בצער ואיומים רבים יש על כולנו מצד הגויים והשכנים שלנו , יש לך כמה אפשרויות.

להלן האפשרויות שעומדות בפניך אחותי היקרה.
א) לעזור לעצמך בלי קשר למלחמה ולצער והייסורים
ב) להתחזק כדי להגביר זכויות בעם ישראל
ג) לחיות בלי חוקים ובלי דרך ולחזור חזרה רק אחרי שיקרה משהו רע חלילה

שאלות ותשובות נפלאות שקשורות לנושא:
ברגע שתאמיני ותקבלי על עצמך תשובה תקראי את התגובה הבאה: "אני מאמינה"
כדי לקרוא שאלות ותשובות בנושא אמונה לחצו כאן: "האם יש הוכחות חותכות???"

אם כל אלה עדיין לא עזרו לך , תצפי בקטע הבא ואין לי ספק שתתחזקי מאוד.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד